ג'יו ג'יטסו ברזילאי לילדים




05/07/09 - 15:15:50 | כותב: דוד בנימין | כמות צפיות: 2003

"אלופי עולם ישראלים גדלים בקבוצות הילדים האלו" שמעתי לא אחת ממאמני ג'יו ג'יטסו שצפו בילדים המתחרים  בתחרויות ג'יו ג'יטסו שונות. בהיותי איש חינוך, מורה ומדריך חברתי בבי"ס, ראיתי תמיד את הפוטנציאל העצום הטמון בילדים ובנוער. במשך השנים גידלתי ילדים מתחרים שזכו במקומות ראשונים ברציפות במשך שנים, ויותר חשוב ראיתי כיצד ההשגים הספורטיביים משתלבים עם הישגים לימודיים וחברתיים.

תארו לעצמכם, כמה קל לעצב דמות מחימר רך וכמה יהיה קשה לעצב את אותה הדמות לאחר שהחימר התקשה. הילד בשונה מהמבוגר ניתן לעיצוב בכמה מישורים שונים: עיצוב אישיותו של הילד כמתחרה, עיצוב יכולותיו הגופניות והקניית הרגלים ספורטיביים, אלה יהיו תלויים בתנועות ידיו וכשרונו של הפסל המחמר את הדמות. לפסל יש את העונג לבטא את כשרונו ואת ידיעותיו הספורטיביות ביצירה.

עיצוב אישיותו של הילד המתחרה: רויס גרייסי סיפר באחד הסמינרים שהעביר בכרמיאל שאביו היה נוהג לומר לו לפני תחרות שאם ינצח יקבל דולר אחד ואם יפסיד יקבל שני דולר. בראש ובראשונה יש להסיר מלבו של הילד לחץ ודאגה. מאמן או הורה מתוסכל שמנסה להגשים את עצמו או לחפות על כשלונותיו בעבר דרך הילד מתנהג כפיל בחנות חרסינה ועלול להפוך את העיסוק בספורט לחרדה אחת גדולה! הורה שיאמר לבנו"אכזבת אותי כי הפסדת ברב, אינו אלא מאכזב את עצמו ובד בבד מנחיל אצל בנו את האכזבות בעתיד. מעל הכל יש ללמד את הילד שהפסד הוא ניצחון לטווח ארוך- מהבחינה הזו ש דרך למידת מניעי ההפסד יהיה ניתן לשנותם בעתיד. יחד עם זאת, מובן שיש להגביר ככל הניתן את יצרו של הילד לנצח. בילד קיים פוטנציאל תחרותי טבעי. בשנות ילדותו הוא צריך להתחרות על מעמדו בקבוצת השווים הן בגן אח"כ בביה"ס והן איזור מגוריו. הכלים הטבעיים שהוא רוכש מקבלים חיזוק ועיצוב דרך עיסוקו בספורט. את הכלים האלה מלטש ומחדד המאמן כשהוא מנתב להישגים.מאמן טוב ידאג לנתב את הילד דרך ויזואליזציה חיובית. הילד שמנותב בכל שאר הסגרות לערכים ומוסר בודאי יתבלבל כשישמע את המאמן צועק מהפינה "תערוף לו את הראש" (כפי ששמעתי לא מזמן בתחרות בצפון)., הילד יחוש חוסר ביטחון כשהוא מתבקש לעשות דבר המנוגד ל'טוב' שמתהוה במוחו. לעומת זאת ויזאליזציה טובה תבוא מהמקום החיובי ותתבסס יותר על הצדדים החזקים במשחקו של המתחרה, כגון, "יש לך גארד מאוד מסוכן תנסה לעבוד על הבריח שהולך לך טוב בזמן האחרון". מי שמכיר אותי יודע שמאידך אני חי את הקרב ולרגע לא אפסיק לעודד את המתחרה בקול רם.

יחד עם הניתוב להשגים ספורטיביים יש ללמד את הילד שלא ייתכנו הישגים ספורטיביים ללא הישגים לימודיים וחברתיים (לרוב ישנה קורלציה ביניהם). את אלה יהיה רצוי להבטיח בתיאום ומעקב עם הורי הילד שלרוב מצאתי בהם את העזרה הגדולה ביותר להצלחתו של הילד המתחרה.

עיצוב יכולותיו הגופניות של הילד המתחרה: גם כאן קיבלנו לידינו חומר גלום עשיר. הילד גמיש מהמבוגר, לומד ומסתגל מהר ממנו ובטח פנוי ממנו לאימונים אינטנסיביים. אבל, גם כאן נלמד לעצור לפני שנדהר קדימה. אם המאמן חושב שחינוך ספרטני היא הדרך המהירה להצלחה, כדאי שיידע שלרדות ולהתעמר בילד היא ערובה להישגים לא מאוזנים וזמניים בלבד. הילד שסובל מהתעמרות אולי יתחרה בהצלחה אך אישיותו לא תתפתח במלואה לאישיות של לוחם(ראה מאמרי: המשולש והלוחם). מה עוד שהילד בודאי יפרוץ ויתמרד מה שיביא לנטישת העיסוק הספורטיבי.

האימון צריך להיות מאתגר ומפתח. אין כמו משחקים והתמודדויות  כאשר מדובר בלעניין את הילד. הילד צריך לדעת שהוא מגיע לאימון כדי להנות. גם אנו המבוגרים לא אוהבים להרגיש מתוחים ללא הפסקה. המשחק אם הוא נערך נכון יכול לכלול בתוכו אלמנטים של טכניקה ואף אסטרטגיה. ראו את גורי הלביאה בטבע, הם לא יוצאים לצוד אלא לאחר שרכשו את כישורי הציד שלהם תוך כדי משחק!

יחד עם זאת יש להעמיס בהדרגה זמן מזרון ככל האפשר על הילד. תרגול ובמיוחד קרבות מלמדים את גופו של הילד את מגבלותיו ומאידך את אופק יכולותיו. הילד בנוי באופן שונה מהמבוגר הן מהבחינה הפרופורציונאלית והן מהבחינה השרירית מפרקית, לכן יברור המאמן את הטכניקות הנלמדות כך שיותאמו ליכולותיו של הילד, גם בל נשכח שילד הופך מתוסכל או משועמם כאשר הוא לרוב לא מצליח לבצע את הטכניקות הנלמדות, הן מבחינה פיזית והן מבחינה מנטאלית. ובאשר לאחרונה, ילד לא אמוא ללמוד טכניקות המורכבות יותר משני מהלכים, הוא פשוט מוגבל ביכולתו לעבד סוג כזה של נתונים.

הקניית הרגלים ספורטיביים אצל הילד המתחרה: בהתיחסותי להרגלים ספורטיביים, אני מתמקד בתזונה נכונה הן מבחינת מרכיבי האוכל והן מבחינת תזמון האוכל בהתאמה לשעות האימונים. כמו כן, הרגלי שינה מלאה ונכונה(מוקדמת) וכמובן בטיחות בשאר הפעילויות הספורטיביות ואף הימנעות מהן בתקופה של לפני תחרות.

אם כן, עד עתה התיחסתי לתנועותיו וכישוריו של הפסל כשהוא מחמר את הפסל. אולם, אם אותו הפסל ישתמש בחימר שאינו איכותי דיו הרי שהילד לא יוכל להגיע לרמה טכנית ראויה ומה עוד שלאחר התקשותו של החימר יתכן והיצירה תהיה שבירה וזמנית ביותר.

מהו אותו חימר אם כן?

מניסיוני, הטכניקות בהן בחרתי כתפריט ראשי באימון הג'יו ג'יטסו הברזילאי לילדים הינן יסודות השיטה, וכזאת ברובה הינה מתבססת על הגנה עצמית. יתכן שהדבר יעלה סימן שאלה בקרב הקורא: כיצד קורה שילד מתאמן בטכניקות של הגנה עצמית ואח"כ הוא יכול לנצח בתחרות ספורטיבית שמן הסתם נשענת על חוקים ועל דינאמיות במסגרת אותם חוקים.

ובכן, הליו וכרלוס גרייסי פיתחו שיטה שבמקור היא באה לענות על צרכים של הגנה עצמית ברחוב, אולם ברבות הימים ועל בסיס מסורת קדומה יותר בחנו הלוחמים את יכולתם בקרבות. ההתפתחות הספורטיבית באה מלמידת התזמון והמרחק המתאימים לאותן טכניקות הגנה עצמית, ובנוסף לזאת שכלולן לאינטרפטציות וקומבינציות על פי העיקרון ההתפתחותי של השיטה.

וכך קורה שאני מלמד ילד לקבע את היריב עם ברך למזרן לאחר ההטלה ואח"כ בקרב הוא רואה מה טוב ושם ברך על בטן היריב (מה שמזכה אותו בשתי נקודות). כך גם קורה שהוא לומד לבצע בריח מהגארד בתגובה לחניקה גרונית המקובלת ברחוב והנה לפתע הוא מנצח אח"כ קרב כאשר הוא מבצע את אותו הבריח בתחרות.

קוראי היקרים! טכניקות ההגנה העצמית הם ה-fundamentals של השיטה , כל עקיפה או מהירות מוגברת בדמותן של "טכניקות מעופפות" רק תיצור דמות חימר שברירית שתתפרק במהרה.

תנו לילדים לפתח בעצמם על פי מבני גופם ואופיים את כל 'הטכניקות המגניבות'. אתם חובתכם לתת להם את הדבר האמיתי!

 

*המאמר הינו פרי יצירתו של דוד בנימין וכל שימוש בו יעשה באישורו של דוד בנימין בלבד.


05/07/09 - 15:15:50 | כותב: דוד בנימין | כמות צפיות: 2003
 
 
 
 
 
 
 
 
מפת אתר | קישורים
כל הזכויות שמורות לאתר הרשמי של רוייס גרייסי ג’יו ג’יטסו בישראל ©



page 1 page 2 page 3 page 4 page 5 page 6 page 7 page 8 page 9 page 10 page 11 page 12 page 13 page 14 page 15 page 16 page 17 page 18 page 19 page 20